סיור בירושלים – ליחידים ולקבוצות

אנחנו חוזרים לטייל! בואו לנשום וליהנות בירושלים. לתיאום סיור: 054-6742065

מאת שלמה צזנה

ירושלים. מבחר סיורים עם המדריכים המומחים שלנו. צילום: שלמה צזנה

למה ירושלים? כי אין עוד עיר כזאת! ירושלים היא עיר תוססת, בעלת אופי, מסקרנת, טומנת בחובה היסטוריה, ארכיאולוגיה, מסורת וקדושה לרבים. עיר שהיא סמל כמיהה יהודי כבר אלפי שנים. ירושלים היא עיר עתיקה, עיר של שווקים צבעוניים, עיר של קריית השלטון, עיר מודרנית, עיר של מוזיאונים, עיר של טבע עירוני, עיר של אוכלוסיות מגוונות ומעניינות, עיר של פארקים, גנים ואתרים מעוררי עניין הפתוחים לכל.

איפה נטייל? המטרה היא שתהנו ותצאו עם חוויה מבוססת הרגשה טובה מירושלים. אנחנו ממליצים על הסיורים הבאים:

  • סיור בעיר העתיקה
  • סיור בשוק מחנה יהודה
  • סיור בקריית הממשלה והמוזיאונים
  • סיור בשכונות אופי ייחודיות – רחביה, משכנות שאננים, עין כרם, קטמונים, המושבה הגרמנית ועוד.

למה אנחנו? Jerusalem21com מפעיל את "המרכז להכרת ירושלים" שמטרתו לעודד היכרות עם העיר ירושלים באמצעות סיורים מזווית ייחודית בכל רחבי העיר. במרכז – שבראשו עומד שלמה צזנה (סופר, עיתונאי ומורה דרך) – ישנו צוות מנוסה קשוב ונינוח של מדריכים וותיקים. אנחנו מתמחים ומדריכים בירושלים ורק בירושלים. המדריכים של המרכז מכירים, אוהבים ועובדים בירושלים – אנחנו ניקח אתכם למסע מרתק ובלתי נשכח בעיר. הטיולים יותאמו במיוחד עבורכם על סמך ניסיוננו העשיר ואתם תיהנו מחוויית ביקור מושלמת. ולא פחות חשוב: אצלנו המחיר הוגן!

למה עכשיו? כי ירושלים פורחת, מתפתחת ומסבירת פנים יותר מתמיד!

מה העלות של סיור לקבוצה? המחיר יכול להשתנות, תלוי באורכו של הסיור, בדחיפות שלו ובגמישות שלכם על מועדו ובדרישות המיוחדות שלכם. אבל אל תדאגו בגלל הכסף, נסתדר.

איך יוצרים קשר? נייד: 054-6742065 מייל: shlomocesana@gmail.com

להתראות בירושלים!

סיור בקריית הממשלה

המשמעות של "עיר בירה" באה לידי ביטוי בקריית הממשלה בירושלים במיקום של מוסדות שלטון המרוכזים בה בשטח אחד. בסיור מרתק בקריית הממשלה שב"גבעת רם" נסייר בשלל אתרים ונראה את:

הכנסת – בית המחוקקים הישראלי;
משרד ראש הממשלה – הבניין בו מתכנסת ממשלת ישראל;
בית המשפט העליון – היכל הצדק והמשפט של המדינה;  
בנק ישראל – המרכז הפיננסי הממסדי;
הספרייה הלאומית – מקומם של כל הספרים שיוצאים בישראל ושנמצאים בארון הספרים העולמי;
מוזיאון ישראל – המוזיאון המקיף חדשנות של אומנות מודרנית לצד ארכיאולוגיה וגן פסלים מרהיב;
היכל הספר – המקום בו שמורות המגילות הגנוזות שהתגלו במערות בים המלח;

במתחם קריית הממשלה ממוקמים גם מוזיאון המקרא, מוזיאון המדע והיכל הארכיאולוגיה; וקמפוס המדע של האוניברסיטה העברית.

המתחם שזור בגנים: גן סאקר, גן הוורדים, גן עמק המצלבה וגם מרכז לחקר ציפורים, כמה אנדרטאות לאומיים ואפילו בית קברות שיח באדר עם סיפור מיוחד ובו גם ציון של רב צדיק שמשמש עלייה לרגל של מספר פלגים במגזר החרדי.

מדריך הסיור: שלמה צזנה. המדריך שימש 25 שנים כעיתונאי וכיום הוא מומחה לירושלים ומורה דרך. מחברם של הספרים "מדריך לעיר ירושלים", "חקוק באבן", "100 נקודות חן בירושלים" ו"ירושלים בתנ"ך". 

להזמנת הסיור: התקשר או שלח הודעה/ווצאפ לטלפון הנייד: 0546742065

כנסת ישראל בקריית הממשלה בירושלים. (צילום: שלמה צזנה)

סיור חנוכיות בירושלים

אחת האטרקציות המשמעותיות בירושלים היא ביקור בעיר העתיקה בשעת השקיעה, כשקסם של אור טבעי מתמזג באור נרות. אחרי ימים ארוכים של הסתגרות, מגיע לכם להסתובב בצורה בטוחה ומוגנת לסיור חוויתי של שעתיים ולספוג חוויה מרגשת.

מתי? יום חמישי 17/12/20 בשעה 16:00
איפה? בעיר העתיקה של ירושלים
כמה זמן? מהשעה 16:00 עד השעה 18:00.
אופי הסיור? הליכה מתונה עם עצירות.
מסלול הסיור: נתחיל בשער יפו ונסיים בכותל המערבי.
כמה?
עלות הסיור למשתתף: 70 ש"ח.
(אזרח ותיק/ חייל: 50 ש"ח).
עלות למשפחה? (הורים וילדים עד גיל 18): 200 ש"ח. הסיור מותאם גם למשפחות.

השתתפות בהרשמה מראש בלבד:
להרשמה: לטלפן או לשלוח הודעה סמס/ווצאפ 054-6742065 ולציין "מעוניין להצטרף לסיור חנוכיות" ומספר משתתפים.
או לשלוח אימייל: shlomocesana@gmail.com

מנורה שמדמה את מנורת המקדש, עשויה מזהב טהור, מוצבת ברובע היהודי בירושלים. (צילום: שלמה צזנה).

סיור חנוכיות בירושלים בדצמבר הקריר חושף את המבקרים לעוצמתה הקוסמית של העיר. באמצעות האורות, הקולות, המראות והריחות, נבין את המשמעות של החג ועוצמתו. נסייר בין סמטאותיה הציוריות של העיר העתיקה ושל הרובע היהודי, נכיר את האוכלוסיות המתגוררות זו לצד זו בעיר העתיקה ואת המשמעות שלהם לאור. החנוכייה נגזרת מהמנורה, אותו חפץ מקודש שברבות השנים הפך לסמל של שני בתי המקדש שניצבו על הר המוריה בירושלים הקדומה במשך כאלף שנים. היום המנורה הזאת היא סמלה של המדינה. סיפור המנורה מקפל בתוכו את סיפור עברה ההיסטורי והדתי של ירושלים. סיפור שהושלם עם חזרת העם לארצו אחרי 2,000 שנות גלות. עם שיכול שוב לחגוג בבירתו את חג האור.  

סיור חנוכיות בירושלים 2020 הוא במסלול שעובר ברובע היהודי וכולל מבט על סמטאות העיר העתיקה, בשעת ערב קסומה. 

מדריך את הסיור מורה הדרך המתמחה בטולים בירושלים: שלמה צזנה מ"המרכז להכרת ירושלים", או אחד המדריכים האחרים במרכז.

הסיור יתקיים ביום ה' בתאריך 17/12/20 בשעה 16:00. יציאה משער יפו בחומות העיר העתיקה בירושלים.

קבוצות ומשפחות המעוניינות בתאריך אחר, מוזמנות להתקשר ולנסות לקבוע: 054-6742065

"וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה יְרֵכָהּ וְקָנָהּ גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ מִמֶּנָּה יִהְיוּ"(שמות כה, ל"א). 

כבוד אחרון בירושלים לחנה סנש

איפה קבורה חנה סנש?

בראש הר הרצל, בבית העלמין הצבאי, סמוך לחלקת גדולי האומה, ממוקם יד לצנחני היישוב היהודי שנפלו באירופה במלחמת העולם השנייה. בחלקה זו קבורות חנה סנש וחביבה רייק, שתיים מתוך שבעה הצנחנים היהודים שנלכדו בידי הנאצים ועוזריהם ונהרגו. לצד קברן של השתיים מסודרות מצבות לזכר הצנחנים הנוספים שלא שבו והוגדרו נעדרים. סידור המצבות בחלקה הוא בצורת מצנח.

השבעה הם חלק מאלפי יהודים שהתגוררו בישראל בזמן המלחמה ואשר התנדבו לצבא הבריטי כדי להשתתף במלחמה נגד האויב הנאצי. 37 מהם נשלחו על ידי הבריטים לצנוח באירופה הכבושה בשנים 1943/4 כדי להשיג מודיעין לבריטניה ובעלות בריתה ולעזור לקהילות היהודיות. כאמור, שבעה מהם נלכדו ונרצחו.

חנה סנש היא סמל של גבורה ונחישות. היא נולדה ב-1921 בבודפשט שבהונגריה. אביה, בלה סנש, היה עיתונאי וסופר ואמה, קטרינה סנש, הייתה מורה למוסיקה. ב-1939, חודש לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, היא עלתה לארץ ולמדה בבית הספר החקלאי בנהלל. משם יצאה עם קבוצת צעירים להקים את קיבוץ שדות ים שליד קיסריה. ב-1943 התנדבה לשירות הצבא הבריטי והוכשרה לצניחה. היא יצאה לשליחות כקצינה במודיעין של חיל האוויר הבריטי כשברשותה משדר ארוך טווח. שם הצופן שלה אצל הבריטים היה "הגר". ב-15 במרץ 1944 היא צנחה ביוגוסלביה וחברה לפרטיזנים שהובילו אותה אל הגבול. ביוני 1944 היא חצתה כמתוכנן את הגבול להונגריה אך לרוע המזל נתפסה על ידי חיילים הונגרים נכלאה ועונתה אך שמרה על שתיקה ולבסוף נידונה בבית דין צבאי למוות בגין ריגול ובגידה במולדת. בשביעי בנובמבר 1944 היא הוצאה להורג ונקברה בבודפשט. כשנתיים אחרי הקמת מדינת ישראל, במרץ 1950, הממשלה החליטה להעלות את עצמותיה לקבורה ממלכתית בהר הרצל בירושלים, שנחנך כמה חודשים קודם לכן עם העלאת עצמותיו של בנימין זאב הרצל שקבור בסמוך.

"הגר" היה שם הצופן שלה. בראש ההר, לצד חלקת גדולי האומה והרצל.
קברה של חנה סנש בהר הרצל שבירושלים. (צילום: שלמה צזנה)

סנש הייתה צעירה ציונית ולוחמת בעלת אידיאלים ברורים. אך היא הייתה גם משוררת מוכשרת וכבר מגיל 13 כתבה יומן שלימים גם יצא כספר. במהלך השנים כתבה 40 שירים. בשדות ים, שם כתבה את השיר "אלי, אלי, שלא יגמר לעולם", היא נחשפת לפעילות הפלוגות הימיות של הפלמ"ח שקולטים את המעפילים ושומעת על משלחות ההצלה של הפלמ"ח דרך הבריטים לאירופה. "קול קרא והלכתי, הלכתי כי קרא הקול", כתבה.

בגיל 23 היא הוצאה להורג. הנחישות שחנה סנש הפגינה אז, לצאת מאזור הנוחות שלה, להתגייס ולשוב לעורף האויב, הפכו מאז לחלק בלתי נפרד ממורשת המופת של צה"ל לאורך הדורות וגם היום.

כתב: שלמה צזנה.
יש לכם הערה? מעוניינים לערוך סיור במקום?
כתבו אי-מייל: shlomocesana@gmail.com
או חייגו/שלחו סמס/ווצאפ: 054-6742065

"השביל המחבר" ואנדרטת "נצר אחרון"

"השביל המחבר" הוא שמה של דרך סמלית המחברת בין מוזיאון לזיכרון השואה "יד ושם" לבין בית הקברות הצבאי בהר הרצל שבירושלים. בסופו של השביל הוצבה האנדרטה לזכרם של "נצר אחרון"- השם שניתן לאותם ניצולי שואה שהגיעו לישראל לפני קום המדינה, לחמו ונהרגו במלחמת השחרור ואחריה. מדובר ב-145 לוחמים שלא נשאר מהם שריד מאחר וכל משפחתם נספתה בשואה ושהם עצמם לא הספיקו להקים משפחה. לא נותר מי שיגיר על קברם דמעת אב ואם או יאמר קדיש. הזיכרון הלאומי לכל אחד ואחד מהם והכבוד שניתן להם כעת הוא נחמה פעוטה. האנדרטה ממוקמת לצד אתר ההנצחה למעפילים ולחלקת גדולי האומה כדי להדגיש את החשיבות והכבוד שנרכש להם.

השביל נסלל בעבודת כפיים של חניכי תנועת הנוער בישראל. מדי שנה מתקיימת בו צעדה של תלמידים וחניכי תנועות נוער. הצעידה בו מהווה מסע סמלי בזמן, משואה לתקומה. מסע מהפזורה למולדת העם היהודי, מגלות וחורבן לחיים של בניין ושל תקווה.

זיכרון לאומי כלפי מי שאין מי שיזכור אותו. קיר השמות באנדרטה של אולמן.
השביל המחבר, הר הרצל בירושלים. צילום: שלמה צזנה

השביל המחבר נפתח באפריל 2003 ושנה אחר כך נחנכה גם האנדרטה לחללי נצר אחרון. האנדרטה היא יצירתו של האמן מיכה אולמן והיא עשויה שני חלקים נפרדים בנויים מאבן ירושלמית. חלק אחד שלה הוא "הבית": מבנה של בית אבן שנראה כי נעקר ממקומו ונפל על הקרקע כך שהפך לבור קבורה. החלק השני של האנדרטה הוא "קיר השמות". זוהי חזית הבית שנעקרה ובו פתח הדלת. הקיר הזה מונח על הקרקע לצד "הבית" ובו מופיעים שמות כל הנופלים של נספי נצר אחרון. שני החלקים יחד מדמים צורה של ספינה בים, המדמה את אניות המעפילים שבה הגיעו מאירופה לארץ עם ניצולי השואה, שתכננו להגיע אל הבית, אך לבסוף מצאו כאן את מותם.

לרשימת השמות המלאה של חללי "נצר אחרון" באתר "יזכור" לחץ כאן.

כתב: שלמה צזנה.
יש לכם הערה? מעוניינים לערוך סיור במקום?
כתבו אי-מייל: shlomocesana@gmail.com
או חייגו/שלחו סמס/ווצאפ: 054-6742065

היכל הזיכרון הלאומי לחללי מערכות ישראל

היכל הזיכרון הממלכתי בהר הרצל בירושלים הוא אתר ההנצחה המרכזי לכלל חללי מערכות ישראל. מטרתו היא להנציח תחת קורת גג אחת את כלל הנופלים במערכות ישראל.  

ההיכל, שהקים משרד הביטחון, נחנך באפריל 2017. זהו מבנה מעוצב בצורת לפיד הבנוי מששת אלפים לבנים, כאשר בראשו יש פתח דמוי פעמון שמכניס אור. אדריכל המבנה הוא איתן קימל.

קיר שמות החללים שמתנשא לגובה של 18 מטרים הוא האלמנט הבולט והמשמעותי ביותר במתחם. שמו של כל חלל חקוק בנפרד על לבנה. בכל שנה, ביום מותו של החלל, נדלק נר לזכרו.

ההיכל משלב בין הזיכרון הלאומי – שאותו מייצגת במקום "אש התמיד" – להבה קבועה שדולקת במקום בכל עת; לצד הזיכרון האישי, שאותו מייצג השם והנר האישי של כל חלל וחלל. בהיכל ישנם מסכים שמאפשרים למבקרים לחפש שמות של נופלים ולצפות בעמוד הזיכרון שלהם, שכולל את תמונתם וסיפורם האישי.

דמות הלפיד שמזכיר המבנה מבטא את הרעיון שהנופלים הם נושאי הלפיד לפני המחנה וכן את ערכי המסירות וההקרבה שהם נשאו ומסרו כנושאי הלפיד לדור הבא של הצעירים המשרתים להגנת המדינה.

כתב: שלמה צזנה.
יש לכם הערה? מעוניינים לערוך סיור במקום?
כתבו אי-מייל: shlomocesana@gmail.com
או חייגו/שלחו סמס/ווצאפ: 054-6742065

מוזיאון הרצל

מוזיאון לימודי שבא לספר על חייו ופועלו של בנימין זאב הרצל, מייסד תנועת הציונות שהובילה להקמת מדינת ישראל.

המבקר עובר במוזיאון במסגרת סיור מודרך ארבעה חללים המתארים את תמורות שחלו בדרכו של חוזה המדינה. כל חלל מכיל תקופה וחוויה שקשורה בה. החלל הראשון עוסק בתקופתו בפריז בימיו כעיתונאי שם כיסה את משפט דרייפוס. החלל השני מתייחס לפוליטיקה של התנועה הציונית ומעוצב כמו אולם שבו התקיימו הקונגרסים בבאזל. החלל שלישי הוא חדרו הפרטי של הרצל עליו חפציו המקוריים, כולל השולחן עליו כתב את ספרו "מדינת היהודים". בחלל הרביעי והאחרון מוצג סרט שבוחן את החלום לאור המציאות תוך בחינת האמירה המפורסמת שלו "אם תרצו אין זו אגדה".

המוזיאון הוקם ב-2004 במלאת מאה שנים למותו ומי שמפעילה אותו היא ההסתדרות הציונית העולמית (שאותה ייסד הרצל בקונגרס הציוני הראשון). באותה שנה נחקק בכנסת חוק לפיו אחת לשנה בתאריך י' באייר (יום הולדתו של הרצל) יתקיים טקס ממלכתי לזכרו במוסדות החינוך, בצה"ל ובמוסדות השלטון.

האדריכלים של מבנה המוזיאון, המשלב בחזיתו מניפת זכוכית בצורה בולטת, הם שמואל דוידסון ומרק בוברוביץ.

מוזיאון הרצל בכניסה להר הרצל. מניפת זכוכית אדריכלית מרשימה. צילום: שלמה צזנה

הזהות היהודית
האנטישמיות
היחס אל הקהילה היהודית
משמעותה של ארץ ישראל ודמותה של המדינה היהודית

כל אלה העסיקו את הרצל אז והם אלה שמוסיפים להעסיק אותנו גם היום, כאשר המוזיאון ניצב בתווך ובוחן סוגיות אלו.

כתב: שלמה צזנה.
יש לכם הערה? מעוניינים לערוך סיור במקום?
כתבו אי-מייל: shlomocesana@gmail.com
או חייגו/שלחו סמס/ווצאפ: 054-6742065

בית העלמין לחללי מערכות ישראל

הקבורה בהר הרצל החלה בשנת 1949 לאחר קבורתו של הרצל בראש ההר. ראשונים נקברו חללי הקרבות על ירושלים במלחמת העצמאות. מאז נקברים בהר חללי צה"ל ואנשי כוחות הביטחון שנהרגו בפעילות מבצעית, או בעת מילוי תפקידם, או במהלך שירותם, גם בשגרה. בעיקרון, כל חייל שנהרג במהלך שירותו נקבר כאן, אלא אם בני משפחתו מבקשים לקבור אותו בבית עלמין צבאי אחר הקרוב למקום מגורם.

האדריכל הראשי של בית הקברות הוא ד"ר אשר חירם, שתכנן אותו בשנות ה-50. הגנן הראשי הוא חיים גלעדי, שתכנן ויצר את הגן בבית הקברות הצבאי. הוא זה שקיבל את ההחלטה לעצב לצד כל קבר ערוגות צמחים ולשלב בגן עצים המקלים על מסת האבן. הברוש ניטע ברחבי ההר לצד הקברים כדי להזכיר את זקיפות קומתם של הנקטפים שמצאו את מותם בטרם עת. תבניתן של המצבות אחידה והיא מלבנית, שוכבת ובראשה כרית אבן. על הכרית חקוקים פרטי נופל.

זהו בית עלמין צבאי ייחודי והוא אינו דומה לבתי עלמין אחרים ברחבי הארץ. כך למשל, בהר המנוחות בהר הרצל יש שורה ארוכה של "קברי אחים", זאת אומרת קבורה משותפת של הרוגים מאותו אירוע. כך למשל, קברם של 12 חללי שיירת נבי דניאל – 11 לוחמים ונהג המשוריין שיצאו מירושלים כדי לסייע לנצורים בגוש עציון ונהרגו בדרך.

בהר יש גם כמה וכמה אנדרטאות. המפורסמת ביניהן היא זו שנבנתה לזכר חללי הצוללת דקר. האנדרטה בנויה מבטון והיא בדמות צוללת. אנדרטה חשובה ומשמעותית בהר היא לזכר נרצחי הטרור, שעליה חקוקים שמותיהם של כל חללי הטרור במדינת ישראל.

הר הרצל בירושלים. בית העלמין הצבאי. האנדרטה מבטון לחללי הצוללת אח"י דקר שהוקמה כאשר מיקומה של הצוללת לא היה ידוע. צילום: שלמה צזנה

כתב: שלמה צזנה.
יש לכם הערה? מעוניינים לערוך סיור במקום?
כתבו אי-מייל: shlomocesana@gmail.com או חייגו/שלחו סמס/ווצאפ: 054-6742065.

חלקת קברו של בנימין זאב הרצל

בנימין זאב הרצל נפטר בשנת 1904 בווינה שבאוסטריה כשהיה בן 44. בצוואתו הוא ביקש להעלות את עצמותיו לירושלים לאחר כינונה של מדינת ישראל, שאת הקמתה הוא חזה. באוגוסט 1949 בקשתו התמלאה ועצמותיו הועברו מווינה ונתמנו שוב באדמת ירושלים, בראש הר ההר שמאז נושא את שמו, הר הרצל.

קברו הבודד ברחבה צנוע, עשוי ממצבה שחורה וגדולה ועליה רק מילה אחת: הרצל. ברחבה שמול הקבר מתקיים בכל שנה הטקס הממלכתי המרכזי המעביר את ישראל מיום האבל והזיכרון לחללי מערכות ישראל ליום חג העצמאות.

הרצל נולד בשני במאי 1860 בבודפשט שבהונגריה. הוא גדל בבית אמיד, קיבל חינוך יהודי בסיסי ובסוף חונך ברוח תנועת ההשכלה שאפיינה את יהודי מרכז אירופה בתקופה זו. אחותו פאולינה נפטרה במפתיע ב-1878 והמשפחה עברה לווינה בה למד משפטים. ב-1880 הוא הצטרף לאגודת הסטודנטים "אלביה" שהייתה אגודה לאומית גרמנית אולם שלוש שנים אחר כך הודח לאחר שמחה נגד התבטאויות אנטישמיות של חבר בארגון.

ב-1884 הוא קיבל תואר דוקטור למשפטים אך החליט להיות עיתונאי ולכתוב ספרים ומחזות. מחזותיו הוצגו בתיאטראות בעולם: תיאטרון "טאברין" בניו יורק, תיאטרון "הוד רוממותו" בפראג ובברלין ותיאטרון "גנבי הציד" בווינה.

ב-1889 הוא התחתן עם יוליה נאשאואר. בארבע השנים הבאות נולדו ילדיהם פאולינה, הנס וטרודה.

ב-1891 הרצל נשלח לפריז ככתב של העיתון הווינאי החשוב "נויה פרייה פרסה". במהלך עבודתו הוא נחשף לאנטישמיות שהלכה וגברה בצרפת. ב-1894 הוא נכח במשפטו של אלפרד דרייפוס, קצין יהודי מתבולל בצבא הצרפתי שהואשם בבגידה על לא עוול בכפו. הרצל הזדעזע מטכס ההשפלה וההמון הפריזאי שקרא "מוות ליהודים" ובעקבות המקרה החליט לחפש פתרון לאומי ופוליטי לעם היהודי. הרצל האמין כי זהו פתרון שייתן פתרון לבעיית האנטישמיות. ב-1896 פרסם את ספרו "מדינת היהודים" וקידם את הרעיון שבו – של הקמת מדינה יהודית בציון – אצל שורה של מנהיגים, למשל אצל הקיסר הגרמני והסולטאן העותומאני. ב-1897 הרצל כינס את הקונגרס הציוני הראשון בבזל שבשוויץ ובמהלכו הוקמה ההסתדרות הציונית העולמית והוא נבחר לנשיאה. בשנה זו ייסד בווינה את עיתונו הציוני "די וולט".

שנה אחר כך, ב-1898 הוא ביקר בירושלים וביקר בכותל המערבי, בהר הזיתים, במגדל דוד ובבית החולים ביקור חולים. מטרת הביקור שלו בארץ הייתה להיפגש עם הקיסר הגרמני וילהלם השני שביקר אז בארץ. הרצל נפגש עמו פעם, בחטף במקווה ישראל ובירושלים זאת הייתה הפגישה השנייה בה הבין שהקיסר לא ייתן חסות להקמת מדינה ליהודים. הרצל ניסה לרתום לרעיון את הסולטאן העותומאני שהאימפריה שלו שלטה על שטחה של ארץ ישראל וירושלים, עבדול חמיד השני, אך גם הוא סרב להירתם לחזונו של הרצל. ההתנגדות של אותם מנהיגים הובילה את הרצל לחפש שליט שיסכים לקבץ תחת חסותו מדינה יהודית. באותם שנים הבריטים פיתחו את מזרח אפריקה והציעו להרצל להקים את המדינה היהודית באוגנדה. בקונגרס הציוני השישי שהתקיים ב-1903 ההצעה זכתה להתנגדות חריפה והרצל חזר בו מההצעה.

חלקת קברו של בנימין זאב הרצל, הר הרצל, ירושלים. צילום: שלמה צזנה.

 מצב בריאותו הידרדר וביולי 1904 הוא נפטר באתר המרפא אדלאך שבאוסטריה ונקבר בווינה. בצוואתו הוא ביקש להיקבר בירושלים וכאמור לאחר הקמת המדינה בקשתו התמלאה. לא הרחק מקברו נתמנו גם הוריו, יעקב  וז'אנט הרצל ואחותו פאולינה. בספטמבר 2006 הועתקו מחו"ל ונקברו בסמוך לקברו גם עצמותיהם של בתו הבכורה פאולינה ובנו הנס. בתו השלישית של הרצל, טרודה, נספתה בשואה ומקום קבורה לא נודע.

כתב: שלמה צזנה.
יש לכם הערה? מעוניינים לערוך סיור במקום?
כתבו אי-מייל: shlomocesana@gmail.com או חייגו/שלחו סמס/ווצאפ: 054-6742065.

חלקת גדולי האומה

חלקת קבורה ממלכתית בהר הרצל השמורה למנוחתם האחרונה של נשיאי מדינת ישראל, ראשי ממשלתה, יושבי ראש הכנסת והסוכנות היהודית ורעיותיהם. לא כל בעלי התפקידים האלה קבורים בחלקת גדולי האומה, שכן חלקם ביקשו בצוואתם להיקבר במקום אחר. כך ראשי הממשלה דוד בן גוריון (קבור בשדה בוקר), מנחם בגין (קבור בהר הזיתים בירושלים) והנשיא חיים וייצמן (קבור במקום בו גר ועבד במכון וייצמן שברחובות). בחלקה זו בולט קברו של יצחק רבין ראש הממשלה שנרצח בידי מתנקש יהודי ב-1995 ולצדו קברה של רעייתו לאה. בסמוך ממוקמת חלקת מנהיגי התנועה הציונית ובה טמונים ראשי ההסתדרות הציונית, בני משפחתו של הרצל וכמה חריגים עליהם החליטה הממשלה, כמו טדי קולק – מי שכיהן בתפקיד ראש עיריית ירושלים.

כתב: שלמה צזנה.
יש לכם הערה? מעוניינים לערוך סיור במקום?
כתבו אי-מייל: shlomocesana@gmail.com או חייגו/שלחו סמס/ווצאפ: 054-6742065.

קברו של רה"מ יצחק רבין ז"ל ורעייתו לאה. חלקת גדולי האומה, הר הרצל, ירושלים. צילום: שלמה צזנה